להריץ
להשתמש בתוכנה לכל מטרה. הכלים שלך צריכים לשרת את הצרכים שלך.
● עצמאות מהיסודהרשת שלך.
הרשת שלך.
המערכת שלך.
החופש שלך.
אינטרנט שנבנה למען אנשים. היכרות עם הרעיונות, האנשים והבחירות המעשיות שמאחורי תוכנה חופשית, מערכות בטוחות יותר וחיים דיגיטליים עצמאיים יותר.
מחוברים, בלי מרכז יחיד. איור רעיוני.
＋ קוד פתוח＋ פרוטוקולים פתוחים＋ פרטיות חשובה＋ נוצר כדי לשתף
01 / הבסיסחופש הוא תכונה.
חופש הוא תכונה.
לא מנוי.
תוכנה חופשית עוסקת במה שמותר לך לעשות, ולא רק במחיר שמשלמים. גישה לקוד המקור ורישיון שמגן על החירויות שלך מאפשרים לבדוק, להתאים ולשתף את הכלים שבהם משתמשים.
ללמוד
להבין כיצד התוכנה פועלת ולשנות אותה. גישה לקוד המקור מאפשרת זאת.
לשתף
להעביר עותקים לאחרים. עזרה לזולת אינה צריכה לחייב הפרת כללים.
לשפר
להפיץ את הגרסאות ששינית כדי שגם אחרים יוכלו ליהנות מהעבודה שלך.
02 / היסטוריה משותפתתרומות שונות.
תרומות שונות.
תשתית משותפת.
המערכות שבהן אנו משתמשים הן פרי עבודתם של אנשים וקהילות רבות. GNU, קרן התוכנה החופשית ולינוקס קשורים זה לזה, אך אינם אותו פרויקט.
ריצ׳רד סטולמן ו־GNU
ריצ׳רד סטולמן הכריז על GNU בשנת 1983 במטרה לבנות מערכת הפעלה חופשית תואמת יוניקס. GNU פיתח כלים מרכזיים, בהם מהדרים, מעטפות פקודה וכלי עזר. הרעיון היה רחב יותר מתוכנה יחידה: לאפשר למשתמשים שליטה במחשוב שלהם.
קרן התוכנה החופשית
קרן התוכנה החופשית, FSF, נוסדה בשנת 1985 כדי לתמוך בחופש תוכנה ובפרויקט GNU. פעילותה הציבורית ועבודתה בתחום רישיונות התוכנה סייעו להפוך רעיון ערכי לתנועה מתמשכת. רישיונות קופילפט משמרים חירויות מוגדרות בעת הפצה מחדש של התוכנה שעליה הם חלים.
לינוס טורבאלדס ולינוקס
לינוס טורבאלדס החל לפתח את ליבת לינוקס בשנת 1991. ליבה מנהלת חומרה, זיכרון ותהליכים; היא חלק אחד ממערכת הפעלה. השילוב בין לינוקס, כלי GNU ותוכנות נוספות אפשר מערכות נפוצות שמפותחות בידי תורמים מכל העולם.
לשמות יש משמעות: ״לינוקס״ הוא שם הליבה, ומשמש גם כשם מקובל להפצות שלמות. ״GNU/Linux״ מדגיש את התרומה של GNU. הכרה בתרומה אחת אינה מבטלת את עבודתם של כל האחרים.
03 / מערכת שאפשר להתאים לךדביאן.
דביאן.
קהילה בפעולה.
דביאן משלבת ליבה, כלי מערכת ויישומים לכדי הפצה. הקהילה שלה מתחזקת חבילות, מתאמת עדכונים ומתעדת את המערכת. האמנה החברתית שלה מבטאת מחויבות למשתמשים ולתוכנה חופשית.
במחשב אישי או בשרת, היתרון הוא שליטה: לבחור אילו שירותים להפעיל, להבין את ההגדרות ולשמור מידע בפורמטים שאפשר להעביר. השליטה הזאת מלווה באחריות לתחזוקה, לגיבויים ולניהול הרשאות.
להכיר את פרויקט דביאן ↗● ● ● debian@community:~
מערכת היא יותר מהליבה שלה.
applications
↓
GNU tools + other system software
↓
Linux kernel
↓
your hardwareשכבות להמחשה · לא תרשים תלויות
חופש ואבטחה / איור רעיוני
04 / רשתות שיש בהן מקום לכולםלהיות מחוברים.
להיות מחוברים.
בלי להיות כבולים.
רשת חופשית ופתוחה מעניקה בחירה אמיתית: באיזו תוכנה להשתמש, היכן לארח שירות ואיך לתקשר. פרוטוקולים מתועדים מאפשרים למערכות עצמאיות לעבוד יחד. ניידות מידע מאפשרת לעזוב בלי לאבד את כל מה שיצרת.
ביזור יכול לצמצם תלות במפעיל יחיד, אך אינו מבטיח פרטיות. כל שרת עדיין זקוק למי שיתחזק אותו, יחליט איזה מידע לתעד ויגן על המשתמשים. תקשורת בין שרתים עצמאיים, הצפנה וחופש תוכנה פותרים בעיות שונות.
תשתית עצמאית זקוקה גם לאנשים: מנהלי מערכות שמתקינים תיקוני אבטחה, קהילות שעוזרות למתחילים ומפעילים ששומרים על זמינותם של מראות ושירותים. העבודה היומיומית הזאת היא שמקיימת את החופש.
אינטרנט בטוח יותר מתחיל
ביותר שליטה, פחות אמון עיוור.
05 / שאלת הפרטיותלמה אנשים מבקרים
למה אנשים מבקרים
את WhatsApp ואת Google?
הביקורת המרכזית עוסקת באיסוף מידע, בריכוז כוח ובשליטה מוגבלת של המשתמשים. כדאי לבסס אותה על אופן הפעולה של השירות, ולא על הטענה שכל כלי מסחרי מסוכן מעצם טבעו.
WhatsApp מגינה על הודעות ושיחות אישיות באמצעות הצפנה מקצה לקצה. זה חשוב: ביקורת על השירות אינה שקולה לטענה שמטא קוראת באופן שגרתי את כל השיחות הפרטיות.
הצפנת התוכן אינה מבטלת איסוף של מידע אחר. מדיניות WhatsApp מתארת מידע על החשבון, המכשיר, החיבור והשימוש. המבקרים מצביעים גם על תלות במטא ועל החופש המוגבל לשנות את היישום הרשמי.
לגיבויים, לדיווחים, לשיחות עם עסקים ולתכונות נוספות עשויות להיות השלכות פרטיות שונות. יש לבדוק את ההגדרות בנפרד. בחירה ביישום אחר נועדה לעיתים לצמצם מידע ותלות, ולא להתנגד להצפנה.
ויקיפדיה: ביקורת על פרטיות ואבטחה ב־WhatsApp ↗מדיניות Google מתארת איסוף של פעילות חיפוש ושימוש בשירותים, מידע על מכשירים ומידע על מיקום, בהתאם לשירות ולהגדרות. חלק מהמידע משמש להתאמה אישית ולפרסום.
המבקרים מודאגים מכמות המידע שספק יחיד יכול ללמוד על החיים הדיגיטליים של אדם. ריכוז דוא״ל, חיפוש, מסמכים ושירותים נוספים גם מקשה לעבור לספק אחר. אלה שאלות של ריכוזיות ועצמאות.
Google מציעה בקרות פרטיות וכלים לייצוא ולמחיקת מידע. היא מצהירה שאינה מוכרת מידע אישי. אלה נקודות חשובות, אך הן אינן קובעות אם שיטות איסוף המידע שלה מתאימות להעדפות שלך.
לקרוא על הפילוסופיה של GNU ↗שינויים קטנים.
עצמאות אמיתית.
לבחור בתקשורת עצמאית
העדיפו פרוטוקולים פתוחים, תוכנה חופשית ושירותים שמאפשרים לייצא את המידע ולעבור לספק אחר. תשתית עצמאית מחזקת את השליטה של המשתמשים.
להפריד בין שירותים
כדאי להימנע ממצב שבו חשבון יחיד הוא המפתח לכל הפעילות. השוו בין ספקים לפי המידע שהם אוספים, המודל העסקי שלהם והאפשרות לייצא נתונים. שמרו עותק מקומי שימושי של קבצים חשובים.
לחזק את הבסיס
עדכנו מערכות, השתמשו בסיסמאות ייחודיות ובאימות רב־שלבי כשהוא זמין, ובדקו שחזור מגיבויים. צמצמו שירותים החשופים לרשת והרשאות מנהל. גם תוכנה חופשית דורשת תפעול זהיר.
להבין פרטיות בגלישה
דפדפן Tor נועד לצמצם מעקב ולהסתיר מאתרי היעד את כתובת ה־IP המקורית. הוא אינו מבטיח אנונימיות מוחלטת: כניסה לחשבון אישי עדיין מגלה לאותו שירות מי אתם.
לתרום בדרך שמתאימה לך
אפשר לדווח על תקלה, לתרגם תיעוד, לעזור למשתמש חדש או לתמוך בפרויקט כספית. הפעלת מראה היא תרומה מעשית נוספת: היא מאפשרת להוריד תוכנה הניתנת להפצה ממיקום נוסף.
07 / חלק קטן מאינטרנט פתוחתוכנה חופשית.
תוכנה חופשית.
קרוב יותר אליך.
אפשר לעיין בארכיון תוכנות GNU דרך המראה בכתובת ftp.tux.org.il/gnu. מראות הן ביטוי מעשי לשיתוף: עותקים המתארחים באופן עצמאי מסייעים בהפצת תוכנה ומפחיתים את התלות במיקום הורדה יחיד.
ftp.tux.org.il/gnu ↗לפתיחת ארכיון GNU ↗לפני התקנת תוכנה שהורדה, יש לבדוק חתימות של גרסאות מול מפתחות מהימנים של הפרויקט המקורי. יש לבדוק בנפרד זמינות, עדכניות ורישום רשמי של המראה; דף זה אינו מאשר אותם.
08 / ישראל והמחשוב העולמיהישגים טכנולוגיים.
הישגים טכנולוגיים.
שאלות של שליטה.
מהנדסים וחברות מישראל תרמו לתקשורת, לאבטחה ולמעבדים. אפשר להכיר בעבודה הזאת ובמקביל לשאול מי שולט בטכנולוגיה שנוצרת.
צ׳ק פוינט
גיל שויד, מריוס נכט ושלמה קרמר הקימו את צ׳ק פוינט בשנת 1993. החברה מזוהה עם אבטחת רשתות וטכנולוגיית חומות אש מסחרית. הגנה על רשת ארגונית ומתן חופש למשתמשי תוכנה הן מטרות שונות: מוצר אבטחה אינו הופך לתוכנה חופשית רק מפני שהוא מספק הגנה.
תולדות החברה והמייסדים ↗אמדוקס
לאמדוקס שורשים ישראליים ופעילותה העסקית החלה בשנת 1982. היא מפתחת תוכנה ושירותים לספקי תקשורת, לרבות מערכות חיוב ותפעול עסקי. חלק גדול מהעבודה נעשה מאחורי השירות שהלקוח רואה, במערכות המסייעות לחברות תקשורת לפעול.
השאלה הרחבה היא שקיפות: איזה מידע המערכות מעבדות, למי יש גישה אליו והאם לקוחות יכולים לעבור לספק אחר? ארץ המוצא של חברה אינה עונה על השאלות האלה.
אמדוקס: סקירת החברה ↗Windows: אבטחה, איכות ורישיונות
ביקורת מרכזית מנקודת המבט של תוכנה חופשית היא ש־Windows דורשת אמון מהמשתמשים ומגבילה את שליטתם. הכינוי הביקורתי ״מגנט לווירוסים״ מבטא תסכול מנוזקות, כופרות והצורך המתמשך בהגנה ובתיקונים.
איכות של מערכת נמדדת גם ביכולת להבין אותה, לתקן אותה ולשלוט בעדכונים ובמידע שהיא שולחת. קוד סגור ותלות ביצרן מקשים על עצמאות זו. GNU מפרסם ביקורת מתועדת על מעקב ושליטה מרחוק בתוכנות של מיקרוסופט.
הביקורת מנקודת המבט של תוכנה חופשית על מודל הרישוי פשוטה: תשלום אינו מעניק את חירויות הלימוד, השינוי והשיתוף שמעניקה תוכנה חופשית. GNU/Linux מציעה חלופה המבוססת על חירויות תוכנה.
GNU: ביקורת על תוכנות מיקרוסופט ↗Intel: מי שולט מתחת למערכת ההפעלה?
לאינטל פעילות מחקר, פיתוח וייצור משמעותית בישראל. לצד ההישגים, יש מקום לביקורת על מנגנונים שהמשתמש מתקשה לבדוק ולשלוט בהם.
Intel Management Engine היא תת־מערכת קושחה. במחשבים תומכים, AMT מאפשרת ניהול מרחוק גם כאשר מערכת ההפעלה אינה פועלת. היכולות תלויות בחומרה, בהפעלה ובהגדרות; לא כל מחשב Intel מציע גישת AMT מרחוק.
מנקודת מבט של פרטיות, יכולת ניהול עמוקה שאינה בשליטת המשתמש עלולה להפוך לכלי מעקב אם נעשה בה שימוש לרעה. אינטל עצמה פרסמה תיקונים לחולשות בקושחה. זו סיבה לדרוש שקיפות ושליטה, ולא הוכחה שכל מעבד Intel מרגל אחר בעליו.
תיעוד AMT ↗ · חולשות קושחה ותיקונים ↗AMD: יתרונות עבור משתמשי Linux
יתרון מעשי של כרטיסי Radeon הוא מנהל ההתקן הפתוח amdgpu. AMD תורמת מנהלי התקן המשולבים בהפצות Linux, דבר שמקל על שילוב החומרה במערכת ועל תחזוקה דרך ההפצה.
בפלטפורמות נתמכות, טכנולוגיות כגון AMD Memory Guard מציעות הצפנת זיכרון. תמיכה ב־Linux וקוד פתוח הן יתרונות מעשיים כששוקלים חומרה של AMD.
גם ל־AMD יש תת־מערכת קושחה ייעודית, AMD Secure Processor. מנהל התקן גרפי פתוח אינו הופך את כל הפלטפורמה לפתוחה; בבחירה בין Intel ל־AMD חשוב לבדוק את הדגם, התמיכה ועדכוני הקושחה.
מנהל ההתקן הפתוח amdgpu ↗ · טכנולוגיות האבטחה של AMD ↗Linux מניעה חלק גדול מהרשת.
GNU/Linux היא בסיס מרכזי לאירוח אתרים ולשירותי רשת. חופש התאמה, אוטומציה וניהול חבילות הופכים אותה לבחירה טבעית לתשתית עצמאית.
נתוני W3Techs שנבדקו ב־16 באוקטובר 2026 מצביעים על Linux ב־63.1% מהאתרים שמערכת ההפעלה שלהם ידועה. אלה נתונים על אתרים, לא ספירה של כל שרתי האינטרנט; הם אינם מבססים טענה של ״מעל 80% מכל השרתים״.
W3Techs: שימוש ב־Linux באתרי אינטרנט ↗תהילה אינה תחליף לשיקול דעת.
שליטה בטכנולוגיה קשורה לעיקרון רחב יותר: לחשוב באופן עצמאי, לשאול שאלות ולהכיר בגבולות המומחיות. אלברט איינשטיין נתן דוגמה בולטת לעיקרון האחרון בנובמבר 1952, כאשר דחה את ההצעה להיות נשיאה השני של מדינת ישראל לאחר מותו של חיים ויצמן. הוא הסביר שאין לו הכישורים והניסיון הדרושים להתנהלות עם אנשים במסגרת תפקיד רשמי. בעיניו, הישגיו המדעיים לא הכשירו אותו לתפקיד פוליטי.
האמירה המפורסמת המיוחסת לו על הטיפשות האנושית משתלבת ברעיון של בחינה ביקורתית של שיקול דעתנו:
״שני דברים הם אינסופיים: היקום והטיפשות האנושית; ולגבי היקום אני לא בטוח.״
מיוחס לאלברט איינשטיין; הייחוס שנוי במחלוקת. תרגום חופשי. מקור הייחוס ↗
ייחוס הציטוט שנוי במחלוקת; סירובו לקבל את תפקיד הנשיא מתועד. הנושא המחבר הוא שיקול דעת עצמאי: לבחון מוסדות וטכנולוגיות לפי מעשיהם ולשמור על היכולת להטיל בהם ספק. התכתבות ארכיונית על סירובו של איינשטיין ↗
מעבר לסיפור החדשנות.
בתולדות מדיניות התוכנה בישראל קיים מתח מתועד בין תמיכה בחלופות פתוחות לבין המשך התלות בספקי תוכנה קניינית.
ב־21 באפריל 2005 דיווח ynet שמשרד האוצר חתם על הסכם רישוי חדש לשלוש שנים עם מיקרוסופט, לאחר מהלכים קודמים להפסקת חידוש הסכם המסגרת ולעידוד חלופות בקוד פתוח. הכתבה תיארה זאת כפגיעה במדיניות הקוד הפתוח הממשלתית. זו דוגמה מסוימת ומתוארכת לביקורת על החלטות רכש, ולא האשמה כלפי מדינה שלמה או כלל המפתחים שלה. הדיווח מאותה תקופה ↗
שאלת הכוח הטכנולוגי נוגעת גם לפרטיות. ב־25 בספטמבר 2025 הודיעה מיקרוסופט שהפסיקה שירותי ענן ובינה מלאכותית מסוימים ששימשו יחידה במשרד הביטחון הישראלי. לדבריה, הבדיקה המתמשכת שלה מצאה ראיות התומכות בחלקים מהדיווח על מעקב המוני אחר אזרחים בעזה ובגדה המערבית. ההודעה מתעדת פעולה ביחס לשירותים מסוימים; אין בה ראיה להפרת רישיון תוכנה חופשית. ההודעה המתוארכת של מיקרוסופט ↗
המקרים האלה מעלים שאלות קונקרטיות על תלות בספקים, פיקוח ציבורי ושליטה במידע. השאלות מתחברות לדגש של תנועת התוכנה החופשית על היכולת לבדוק, לשנות ולשתף את הכלים שבהם משתמשים. קרן התוכנה החופשית טוענת שמוסדות ציבור צריכים לאמץ תוכנה חופשית כדי לשמור על שליטה ציבורית במחשוב. זו עמדה מזוהה של התנועה, ולא הצהרה בשם מפעיל האתר. עמדת ה־FSF בנושא תוכנה חופשית בממשל ↗
סירובו של איינשטיין לקבל את תפקיד הנשיא שייך להקשר היסטורי אחר: בשנת 1952 הוא סירב משום שלא ראה את עצמו מתאים לתפקיד. המקרה ממחיש את ההבחנה בין מוניטין לבין התאמה לסמכות; אין להשתמש בו כראיה לטענות על תעשיית התוכנה כיום.
10 / לקרוא, לשאול, לחקור
לחזור למקור.
הקישורים הבאים מאפשרים להכיר את תנועת התוכנה החופשית. מקורות היסטוריים ומקורות של חברות מופיעים לצד הסעיפים הרלוונטיים. הדיון בפרטיות מסתמך גם על מדיניות הספקים שנבדקה בהכנת הדף; הקישורים לספקים הושמטו בכוונה.
GNU · Software freedom ↗gnu.orgFSF · History ↗fsf.orgLinux · The kernel ↗kernel.orgDebian · Social Contract ↗debian.orgDebian · About the project ↗debian.orgRichard Stallman · Personal website ↗stallman.orgFSF · Free software movement ↗fsf.orgGNU · License compliance ↗gnu.orgTor · Private browsing ↗torproject.org